מה למדנו מהשאלון 'בוגרי ישיבות – אתגרים בדרך ללימוד משמעותי'?

לפני התוצאות,
בעקבות ניתוח התשובות שיפרנו את השאלון.
מוזמנים לראות את השאלון המחודש ולהעביר לחברים:
שאלון בעניין בוגרי ישיבות – אתגרים בדרך ללימוד משמעותי


למה חשוב לנו שעוד בוגרי ישיבות ימלאו את השאלון?

א. כדי לקבל תמונה כללית יותר מדוייקת.

ב. כדי שנוכל להבין יותר טוב אם יש הבדלים בין הישיבות בזה, בין גילאים שונים, טווחי זמן של לימוד בישיבה ושל מספר השנים לאחר הישיבה, הבדלים בין סטודנטים אנשי הוראה ומקצועות שונים, ועוד.

ג. כדי לשמוע את הרצונות של בוגרי הישיבות, האתגרים, וכמובן את התובנות החשובות של כל מי מהם שרוצה לשתף אותנו בהם.

ד. ובעיקר: מיקדנו את השאלות כך שהתשובות ילמדו אותנו לבנות פתרונות ולתת כלים מדוייקים יותר.


מטרת הסקר

הסקר נעשה בעיקרו לצרכים פנימיים, ומטרותיו:

א. לבדוק את ההתפלגות מבחינת רצון ויכולת בקרב בוגרי ישיבות המעוניינים בלימוד משמעותי (עבורם) של סוגיות בגמ' או בהלכה כדי שנוכל להתאים פתרונות לימודיים

ב. מהם האתגרים העיקריים איתם בוגרי ישיבות מתמודדים לשם כך, כדי שנוכל לשמוע, לבנות ולהציע פתרונות במעטפת שמסביב ללימוד.

קהל היעד

קהל היעד של הסקר הוא 'בוגרי ישיבות שמעוניינים בלימוד משמעותי' ואינו משקף את כלל ציבור בוגרי הישיבות, ובוודאי לא את כלל הציבור הדתי-לאומי.

המשיבים

לעצם קיומו השאלון נחשפו כ-900 איש בוגרי ישיבות (לפי הערכה)

התעניינו בו כמחצית מתוכם, וקצת יותר מ-300 ראו את גוף השאלון.

למעשה מעל 150 איש מילאו את השאלון

תוצאות עיקריות:

א. כ-80% מהמשיבים מעוניינים שהלימוד המשמעותי שלהם יהיה סוגיות בגמ' או בהלכה, והשאר רוצים דווקא תחומים אחרים (הלכה למעשה, אמונה ומוסר, תנ"ך).

כשליש מהמשיבים אכן מקיימים לימוד כזה, ועוד שליש מחפשים מסגרת מתאימה

ב. האתגר המרכזי אצל כולם הוא (כמובן…) חוסר זמן,

הפחות מאתגר הוא דווקא המוטיבציה מצד האשה

מה למדנו מהסקר:

א. הרצון

האתגר בעניין מצבו הרוחני של הציבור הדתי-לאומי לא מתמצה במאבק עם התרבות החילונית, בשטף החיים או בהתמודדות עם הכלים והתכנים הטכנולוגיים.

מדד סביר בעינינו לרצון לחיות חיי תורה (אם כי זו לא משוואה גמורה כמובן) הוא השאיפה לקיים לימוד תורה משמעותי ('משמעותי' = שיוצר אצל הלומד יחס של קביעות ושייכות; משמעותי עבור הלומד).

כפי שעולה מהשאלון, גם בקרב אלה שמעוניינים בלימוד שכזה, כמחצית לא מקיימים או משום שאין להם מסגרת מתאימה (רב, קבוצה, הנחיה, חברותא, תוכן לימודי מותאם), או משום שזה לא נראה להם  מעשי כרגע, בגלל טרדות החיים הלוחצות, בד"כ.

את המשימה הזו לקחנו על עצמנו ב'עיתים לתורה' לפני כמה שנים, ולמרות עשרות הקבוצות ומאות הלומדים, עדיין יש הרבה מה לעשות בשדה חשוב זה.

ב. תחום לימודי

שאלנו מה בוגרי ישיבות צריכים ללמוד, כאשר העונה יכול לבחור כמה תחומים.

כ-60% מהמשיבים ענו שבוגר ישיבה 'צריך ללמוד הכל, לפי הזמן והיכולת', חלקם עם דגשים על תחומים שונים,

מהמשיבים הנוספים, 15% ציינו גמרא בעיון, כ-30% הלכה למעשה, כ10% דף יומי.

לגבי לימודי אמונה ומוסר, כמחצית ציינו שיש ללמוד אמונה, מוסר או חסידות, בודדים ציינו זאת כתחום יחיד.

ובסיכום, לימודי הגמרא וההלכה בסגנונות שונים הם בוודאי התחום המרכזי בו בוגרי ישיבות מעוניינים להתמיד ולהצליח בלימודו, ובנוסף, רבים מבקשים להעמיק גם בלימודי האמונה.

ג. אתגרים

לאחר שהבנו שבציבור בוגרי הישיבות ישנו רצון גדול ללימוד, ניסינו להבין מהם האתגרים איתם מתמודדים בוגרי ישיבות, מתוך רשימה וכשאלה פתוחה.

האתגרים אותם הגדרנו מראש:

הקושי העיקרי איתו מתמודדים בוגרי ישיבות, לפי מה שעולה מהשאלון, הוא, כצפוי, חוסר זמן:

עבור כמעט כולם זהו אתגר משמעותי. מחצית חשים שזה אתגר אפשרי, ואילו כמעט כל המחצית השניה מגדירה זאת כאתגר קשה מאוד, כלומר כמעט בלתי אפשרי. רק בודדים ציינו זאת כאתגר קל.

אתגר אחר, בו התוצאות כמעט הפוכות, הוא מה שהגדרנו כ'מוטיבציה מצד האשה'. מצאנו שרק מיעוט קטן חש שזה אתגר קשה מאוד, לרוב המוחלט זה אינו כך: ליותר ממחצית זה אינו אתגר או אתגר קל, ול-40% זה אתגר אפשרי.

דבר נוסף שרצינו לבדוק, הוא האם סגנון הלימוד עצמו טעון שיפור, מה שהוגדר על ידינו כאתגר של רמה לימודית או חוסר ריכוז.

[לאמיתו של דבר, לאחר ניתוח התשובות הבנו שיש לחלק בין האתגר של 'רמה לימודית' לאתגר של 'חוסר ריכוז', ואכן בשאלון המחודש תיקנו דבר זה].

כאן ראינו שאמנם עבור שליש מהמשיבים זהו אתגר קל (או שכלל אינו אתגר), אבל ליותר ממחצית זה אתגר אפשרי (55%) או קשה מאוד (11.7%), דבר שמחייב את מסגרת הלימוד להיות מותאמת לזה, הן מבחינת התאמת הרמה הלימודית, והן מבחינת הצורך ליצור מעטפת וכלים שיאפשרו ללומדים להשתחרר מהטרדות וליצור זמן איכות לימודי.

אתגר נוסף ששאלנו עליו ישירות הוא עצם המוטיבציה לעשות מעשה ולצאת מהבית עבור לימוד משמעותי. עבור רוב המשיבים זהו אכן אתגר: יותר ממחצית חשים שהמאמץ אפשרי, ולחמישית זה קשה מאוד. אך ליותר מרבע מהמשיבים זה אתגר קל.

אתגרים נוספים:

מהשאלות הפתוחות בשאלון למדנו שישנם אתגרים נוספים עמם יש להתמודד כדי לקבוע לימוד משמעותי. אלה הנקודות המרכזיות שעלו:

פניות מחשבתית

סיפוק בלימוד ותחושת ערך ומשמעות

מסגרת מתאימה

רלוונטיות של התוכן ההלכתי והמחשבתי למציאות החיים ה'שוטפת'.

הרצון היסודי וההימשכות אחר התרבות הכללית.

האתגרים הללו הם האתגר שלנו!

כפי שכתבנו למעלה, מרכיב משמעותי בעובדה שרבים מציבור בוגרי הישיבות לא קובע את עצמו ללימוד משמעותי, היא העובדה שאין די מסגרות קיימות המותאמות לדרישות המיוחדות והאתגרים הספציפיים לו.

אשר על כן המשימה היום, מעבר לצורך המתמיד לרומם את הרוח, היא להקים מסגרות לימוד כאלה, וכן למצוא את הדרכים להתמודד כראוי עם כל האתגרים.