בניין הזוגיות מכחה של תורה

1. הקדמה

הקשר הזוגי בין איש לאישה הוא ייחודי במעלתו מכל קשר אחר בין שאר בני אדם, משום שרק בו ישנו חיבור עמוק, מלא ושלם בכל ממדי האדם – גוף, נפש ונשמה. רק בו נוצר קשר של אחדות הכולל את כל שיעור הקומה של האדם מעומק הנשמה העצמית ועד הבשר – "זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי, לזאת יקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת".

משום כך דווקא בקשר האחדות שבין האיש והאישה ישנה הארה עליונה מעולם האחדות – בו שורה השכינה, 'קודשא בריך הוא לא שריא באתר חסר' (הזוה"ק).

2. שלמות הקשר הזוגי – במילוי הצרכים של בני הזוג

צרכי בני הזוג

שלמות הקשר הזוגי, הרגשת האושר, השמחה והרעננות הנולדים ממנו, היא בראש ובראשונה כאשר מתמלאים הצרכים של שני בני הזוג. כפי שכותב ד"ר פיליפ מק'גרו בספרו 'המדריך להצלת הזוגיות': "איכות הזוגיות נובעת מהתבססות הקשר על ידידות אמיצה, המספקת את צורכי שני בני הזוג".

הצרכים של הקשר הזוגי עצמו

ולהבדיל בין קודש לחול: בתפיסה היהודית, הקשר הזוגי לא בא רק לתת מענה לצרכים של כל אחד ממרכיביו, אלא לקשר עצמו ישנה חשיבות עליונה. זהו המרחב בו שורה האחדות שביניהם ובתוכה מתנוצצת הארת השכינה. על כן, בנוסף לצרכים של האיש והאישה, גם לקשר עצמו ישנם צרכים משלו, ושני בני הזוג נדרשים להתגייס יחדיו על מנת למלאם.

לדוגמה, האישה רוצה מאד ללכת הערב למפגש עם חבירות והאיש רוצה מאד לראות איזה סרט טוב. אבל הקשר שבניהם זוקק ליבון של כמה נושאים שהדחיקו עד כה. מלבד זאת הקשר ביניהם צמא לשיחה רעננה וכנה שזמן רב לא התאפשרה, כדי למנף את הקשר שביניהם למקום חדש ומחובר יותר. לשם כך כל אחד מהם נדרש לוותר על הצורך הקטן שלו לטובת הצורך הגדול של מרחב הזוגיות שביניהם.

צרכים רוחניים

אחד הצרכים החשובים של הקשר הזוגי הם הצרכים הרוחניים שלו:

היכולת של הזוגיות לתת ביטוי ממשי לערכים העומדים ביסוד הקשר הייחודי שלהם; היכולת המשותפת לחוות את החיים הרוחניים של הבית, וכמובן לחיות יחד מתוך מודעות של השאיפות הרוחניות אליהם הם צועדים.

במובן זה לא שונה הממד הרוחני מן הממד הנפשי, הרגשי והפיזי.

כפי שצרכים אלו דורשים הזנה תמידית לצורך שמירה על קיומם והתחדשותם, כך גם זוקק הממד הרוחני של הזוגיות. לכן חשוב מאד שלזוגיות שלמה, מלאה ורעננה תהיה גם הזנה רוחנית קבועה לממד הנשמה שביניהם. כך הזוגיות כולה תעלה מעלה ולא חלילה תרד מטה.

כמו ביחיד כך גם בזוג ההזנה הרוחנית של הבית היהודי באה מכוחה של התורה.

3. לימוד תורה של ‎הבית

ישנה חשיבות מיוחדת ללימוד משותף בין בני הזוג שתורם הן לבירור יסודי של הערכים עליהם מושתת הבית שלהם, והן בכך שהוא יוצר ביניהם קישור פנימי ועמוק של הקשר הנשמתי שביניהם שרק לימוד התורה מסוגל לייצר אותו.

מלבד זאת, ישנה חשיבות גדולה עוד יותר שציר הרוחניות של הבית יהיה נתמך סביב קביעות לימוד תורה רציני ומעמיק שהבעל אחראי עליו (כמובן בעידוד ותמיכת אשתו השותפה עמו) שהוא התורם המרכזי לעיצוב הממד הרוחני של הבית כולו ולאיכות הזוגיות שביניהם.

הנצי"ב בפירושו על התורה 'העמק דבר' מבאר בכמה מקומות שהאחריות על אופיו של הבית היהודי מתחלקת בין האיש לאישה:

האיש מופקד ואחראי על ממד הקדושה של הבית ואילו האישה מופקדת ואחראית על ממד הטהרה שלו.

פירושו של דבר, שהאיש באישיותו הייחודית מצווה להביא לבית ערכי קודש נצחיים, שאיפות ומגמות רוחניות, ובכך לרומם את הבית כולו כלפי מעלה. ואילו האישה מופקדת על בניין החיים הישראליים שיהיו בעלי שייכות, חשק, תשוקה ושמחה ביחס לערכים נשגבים אלו.

מכח שניהם יחד, הקדושה מתגבלת ונקשרת בטהרת החיים ובכך נוצרת תשתית איתנה לשכינה להימצא ביניהם.

4. השפעה כללית טובה

מלבד הערך העצמי של בניין הזוגיות סביב הקשר לתורה, ישנם רווחים נוספים למשפחה כולה הנובעים מהקישור הקבוע של הבעל ללימוד התורה:

א. קישור הבית לתלמידי חכמים –

הקישור לתלמידי חכמים, מלבד שהוא מצוות עשה של תורה (ספר המצוות לרמב"ם מצוות עשה ו') להידבק בהם וללמוד ממעשיהם, הוא גם משרה על האדם רוממות ואצילות מדבקות הנפשות שנוצרת ביניהם.

משום כך קבעו חז"ל ש"גדול שימושה יותר מלימודה", בלימוד התורה נפגשים עם התלמיד חכם רק דרך הנושא הנלמד ואילו בשימוש  תלמידי חכמים נפגשים עם כל התורה הספוגה בחייו של הרב ומועברת אל הלומד דרך אומר חייו.

מלבד זאת לבית כולו ישנה כתובת זמינה וקרובה לכל שאלה בהלכה ולהתייעצות בכל עניין רוחני או גשמי העומד על הפרק.

ב. קשר לקודש שהאב מטמיע בילדיו –

אדם יכול לדבר רבות עם ילדיו על חשיבות התורה בחיינו, ועד כמה שערכיה הם הבסיס לרגלינו, אך כל מי שעוסק בחינוך יודע שהדבר המשפיע ביותר על נפש החניך והבן זו הדוגמא האישית של המחנך.

כאשר האב מראה לילדיו באופן מעשי ומוחשי כיצד הוא קשור בקביעות וברצינות ללימוד התורה ולתלמידי חכמים, בזה הוא חוקק בנפשם באופן עמוק ביותר את הקשר האמתי לתורה. 'תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים…'.

וככל שהדבר כרוך במסירות והשקעה גדולה יותר, כך איכות ההשפעה על נפש הבן עולה ומתעצמת – 'לפום צער אגרא'.

ג. אווירת הבית סביב קדושת התורה –

לימוד תורה רציני ומעמיק, שונה מכל לימוד של חול. לימודי החול פונים רק אל מימד השכל שבאדם שהוא כלי הלימוד העיקרי. לעומתו, לימוד של קודש דורש כניסה ללימוד עם כל כוחות הנפש, ובכך הוא מעצב ומרומם את כל אישיותו של הלומד.

מצב זה בונה באדם בהדרגה מחשבות רוחניות, דיבורים עדינים ונקיים, ורצונות חדשים ומרוממים שטרם הכיר בעצמו קודם הלימוד, והם מעצבים ומשנים את כל האטמוספרה הרוחנית של הבית ומביאים לתוכו אויר פסגות מהר סיני.

ד. חיים בפרופורציה –

מתוך קישור עמוק ומשמעותי לתורה, המרימה את מבטינו להתבונן בכל דבר מצד רצון ה' וחכמת ה' המונחים בו, משתנים אט אט המושגים והערכים של האדם הלומד ורוממות התורה שסופג לתוכו נותנת פרופורציה אחרת ומשמעות אחרת לכל חיי היום יום.

מריבות על דברים פעוטים נעלמים, נושאים מטרידים נעשים יותר קטנים ונושאים אחרים ממלאים את עולמו, כי האדם כולו עבר למקום אחר. הזוטות של החיים נעלמות ואת מקומם תופסים נושאים וערכים אחרים לגמרי, והשיח של הבית כולו משתנה.

ה. שפע ברכה והצלחה –

מעל כולם, כל בית שקול התורה נשמע בו בקביעות וברצינות, יש בו ברכה רוחנית וגשמית, והרבה סייעתא דשמיא בכל שאר העניינים. כי השכינה שורה בתוכו בתוספת אורה וקדושה, וממנו משפיעה מכוח סגולתה גם את שאר בתי ישראל כולם – ואת עלית על כולנה!

הביאו ברכה לביתכם ולכל בית ישראל

מאמר מאת:

> כל המאמרים הם על דעת הכותבים בלבד <

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *