מהותו של יום

רק ענין ר"ה הוא להמליך את הבורא ית' עלינו, ולהכיר גדולתו וקדושתו ומעלת קדושת התורה והמצות ומעלת ישראל. וע"ז תקנו רז"ל מלכיות, זכרונות, שופרות: מלכיות – כדי להכיר גדולת השי"ת שהוא מלך גדול על כל הארץ. זכרונות – כדי להכיר מעלת בנ"א בכלל ומעלת ישראל בפרט שהם נזכרים לפניו, וכמש"כ: "ויזכור להם בריתו", ועי"ז יתעורר לתשובה מאהבה. אך צריך עוד להכיר גדולת התורה, ע"כ נתנו שופרות – שמסופר בהם ענין מתן תורה: "אתה נגלית בענן כבודך … על הר סיני ללמד לעמך תורה ומצות וכו'", שמזה נכיר רוממות התורה והמצות שבידינו שראוי שנדקדק בהן עד מאד.

והנה כדי שייקבע בלבנו גודל מעלת ישראל וחבתם לפניו ית', שרצונו שתהי' עבודתם עבודת בנים למקום ויהיו עובדים מאהבה, – קבע יום ר"ה להמליך אותו ית' קודם התשובה, ולשום אל לב כל הענינים המביאים לאהבתו ית'. וע"פ חז"ל מנע אותנו מהתודות לפניו עד עבור כל סדר היום וקדושתו, כדי שיתעורר לבבנו בתשובה מאהבה, אז נוכל להתודות כראוי.

וכדי להורות ע"ז שישראל עומדים במדרגה רמה והם נתבעים מפני חבתן בתשובה מאהבה שא"א כ"א אחרי הכנת היום הקדוש הזה, קבעו לנו אנשי כנה"ג בתפילה כל הענינים המורים שאנו נתונים לאהבתו ית"ש. עד שביום המשפט אין אנו משימים על לב להאריך כ"כ בצרכי עצמנו וכל האריכות אינה כ"א בכבוד שמים, וגם כשמבקשים על צרכי עצמנו "זכרנו לחיים" אנו מסיימים "למענך אלהים חיים" למען כבודך שנראה בעולם ע"י הצלחת ישראל.

הראי"ה קוק, מדבר שור דרוש י"ח

הכנות מעשיות

הכנות מוקדמות

  • בליל כ"ט באלול מרבים בסליחות
  • יקנה לאשתו בגדים ולילדיו מיני מתיקה לשמחת החג (כשאר ימים טובים)
  • סימנים לליל(ות) החג, ופרי או בגד חדש ללילה השני

ערב ראש השנה

  • התרת נדרים (גם עבור האשה?), בקשת מחילה (מוקדמת), קברי צדיקים, צדקה, טבילה במקווה (או ט' קבין)
  • מכבסים, מספרים וגוזזים צפרניים (של כל בני הבית) לכבוד ראש השנה, נרות לשני הימים, נר נשמה
  • מחזורים לכל בני הבית, לעבור על סדר התפילות המיוחדות ופירושיהן (גם עם הילדים)
  • תשובה, ותענית ערב ראש השנה (לברר ההלכה והמנהג בזה)
  • לובשים בגדים מכובדים (כבשבת או חג, אך לא מפוארים), [קיטל],

מצוות היום – תקיעת שופר

  • כוונת שומע ומשמיע ותשומת לב לכל התקיעות
  • נשים פטורות מתקיעת שופר, אך רבות מקפידות לשמוע. התוקע לנשים – לספרדיות לא יברכו הוא והן, לאשכנזיות תברכנה הן
  • אין לדבר בין הברכה לתקיעה, בשעת התקיעות או ביניהן (חוץ מהתפילות, אשר יצר, תהילים)
  • יש לחנך ילדים לשמיעת קול שופר, ובלבד שאינם מפריעים (לציבור או לאבא, בתקיעות ובתפילות)
  • על התוקע והמקריא לדעת היטב הלכות התקיעות לכתחילה ובדיעבד, ואופן התקיעה הנהוג במקומם.

התפילות וסדר היום

  • בדקדוק ובנחת
  • י"א פיוט אחות קטנה לפני ערבית
  • אומרים 'המלך הקדוש', והאומר 'האל הקדוש' חוזר לראש
  • שאר התוספות ('זכרנו' וכד', 'תן פחדך', 'עושה השלום') אם שכח אינו חוזר
  • התפילות ביראה והכנעה יותר מכל השנה, י"א שטוב לבכות ביום זה בתפילה ויש חולקים.
  • נוהגים לא לישון ביום ראש השנה, [ולכן יש המשתדלים לקום לפני עלות השחר או הנץ החמה] אא"כ לצורך הכוונה בתפילה
  • תשליך
  • 'אוכלים ושותים ושמחים' מבלי להגיע ח"ו לקלות ראש (נוהגים לא לאכול דברים חמוצים ואגוזים) [יזהר מכעס – משנ"ב]
  • אין להכין דבר מיום א ליום ב (ולהוציא מהמקפיא ייתכן ואינו הכנה)



ספרים לראש השנה

ספרים רבים מצויים העוסקים בעניינו של יום.

לקט ראשוני של ספרים שלענ"ד מתאימים ללימוד מעמיק לבוגרי ישיבות:

כמובן יש עוד רבים רבים, אם יש לך המלצה מסויימת, נא רשום בתגובות. תודה!

סוגיות ומהלכים –

  • מקראי קודש להרב צבי פסח פראנק (עניינים שונים בקצרה)
  • מועדים לשמחה (ביאורי עניינים ומנהגים),
  • ודרשת בחגך (מראה מקומות מפורט לכל ענייני ראש השנה)

הלכות –

  • ילקוט יוסף
  • מקראי קודש (הרב משה הררי)
  • מצוותיך אמונה (הרב מרדכי זאב הס, עם עיונים ובירורים)
  • הלכות חג בחג (הרב קארפ)

מוסר ואמונה –

  • אוצרות חיים להבן איש חי
  • מאורות הראי"ה
  • יסוד ושורש העבודה
  • מאמר החכמה לרמח"ל
  • פחד יצחק (הרב הוטנר)
  • ירושלים במועדיה (הרב נבנצאל)
תזכורות ועצות לדברים הידועים,
בעיקר מתוך ספר 'מקראי קודש' לרב משה הררי שליט"א
ומ'לוח דבר בעיתו' להרב מרדכי גנוט

לצפייה בדפי מקורות של סוגיות בענייני ראש השנה לחץ:

אכילה לפני התקיעות

הפסק בדיבור בתקיעות

התרת נדרים

תקיעות כהלכה ובהידור

שיעורים נוספים מאת הרב חנן אדלשטיין – דפי מקורות והקלטות

    • שמחה בראש השנה
    • מלכויות זכרונות ושופרות
    • מהו השופר
    • כוונה בתקיעת שופר
    • אורך קולות השופר וצורתם
3 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.